מלבינים את פניהם

"כל המלבין פני חברו ברבים כאילו שופך דמים"– כתוב במסכת בבא מציעא נח:, רוצה לומר לבייש אדם בציבור כמוהו כרצח. ביטוי דומה במקורותינו הוא "השחרת פנים" ("דברים שאדם עושה בילדותו משחירים פניו לעת זקנתו", מסכת שבת קנב.).

במיזם "סקר אמנות הקיר בישראל" אנו מתעדים יצירות אמנות על קירות ברחבי הארץ; מצלמים אותן, מודדים אותן ומציינים את שם היוצר, שנת היצירה, החומרים שמהם היא נוצרה ובאיזו טכניקה השתמשו האמנים. אחת ממטרות המיזם היא להסב את תשומת הלב ליצירות במרחב הציבורי ולמצב השתמרותן. לא פעם אנו נזעקים: היצירות עומדות להן מבוישות.

יש שהולכות ומתפרקות.

ג'ניה ברגר, תבליט קרמיקה, בת ים, 1961

אחרות מוסתרות בחלקן. לפעמים שיחים ועצים שצמחו מכסים עליהן, ולפעמים שינויים בבניין מביאים להרחקתן מן העין.

משה ציפר, תבליט אבן, גבעת רם ירושלים, 1954

יצחק זריהן, פסיפס, הספרייה העירונית רמת גן, 1970–1979

אילנה שפיר, פסיפס, בית החולים ברזילי אשקלון, 1983

ויש יצירות המוסתרות לחלוטין.

לב סירקין, פסיפס, בית הספר גינסבורג, יבנה, 1978

הפסיפס הססגוני והמרהיב הזה מוסתר כיום מאחורי קיר גבס.

מרדכי גומפל, סגרפיטו, מתחם סולתם, יקנעם, 1962–1965

גם היצירה היפהפייה הזאת כוסתה בגבס...

לפעמים ההסתרה נעשית בעזרת צבע, כמובן ללא התייעצות עם האמנים ובני משפחתם או עם מומחים לאמנות. לנגד עינינו נתגלו יצירות רבות שנצבעו לבן.

משה סעידי, תבליט קרמיקה, בית הספר המקיף ד' אשדוד, 2000

אילנה סלומוביץ, תבליט קרמי, בית דנאי כפר סבא, 1994

דניאל נחום, תבליט קרמיקה, המועצה האזורית שער הנגב, 1970–1989

אין לנו תמונה צבעונית של היצירה, אך צבעיה דומים לשמש שיצר בקיבוצו רוחמה.

אריה ורבלובסקי, סגרפיטו, קיבוץ חולתה, 1958

אבנר בר־חמא, תבליט מתכת, גבעת שאול ירושלים, 1973

אמן לא־ידוע, תבליט [?], בית הספר גאולים ירושלים

בכמה מקרים נצבעו עבודות ב... שחור.

רודא ריילינגר, סגרפיטו, בית יהושע שבי ציון, 1962

שרגא ווייל, תבליט מתכת, העוגן, 1968

הגדילו לעשות כאלה שהחליטו להוסיף גוונים שונים ליצירות, שלא היו צבועות כלל או שצבעיהן דהו. הינה דוגמות;

הציפור, שמואל כץ, תבליט בטון, געתון, 1971–1972; נוף, סגרפיטו, דניאל ריבק, בת ים, 1978.

אנו ממשיכים לתעד עוד ועוד יצירות אמנות על קירות ומקווים שלהבא ישתמרו היצירות באופן ראוי וימשיכו לייפות את סביבתנו.