"אני בוחר להתחיל במושג 'בית'. אפילו לפני 'הורים'. כי בית זה המקור, זה השורש. מעולם לא היה לי 'בית שלי' [...] מאז שאני זוכר את עצמי לא היתה משמעות למילה הזאת – בית. [...] אף פעם לא שמעתי את המילה בית כשלעצמה, תמיד רק בסמיכות; בית־ילדים א', בית־ילדים ב'. בית־הורים. בית־תינוקות. אף פעם לא 'בית'" , נחשון גולץ. גם אני עד היום יכולה להזכיר את בית הוריי בקיבוץ ולקרוא לו "חדר", אף שכבר שנים רבות זהו בית בן ארבעה חדרים לפחות... אנחנו האחים לבית ברק בחדר ההורים. בדצמבר 2000 התפרסמה בעי

הידעת, השמעת? מילים: פניה ברגשטיין, לחן: לא ידוע פזמון הידעת, השמעת, על הצריף שבג'בתא, שזכה להיות מקלט לְטַפָּהּ של גבת. ילדים אז בקבוצה...