תמיד בחרו ברחוב המרכזי והמכובד והרחב ביותר וקראו לו על שמו של חוזה המדינה [...]. בינתיים גדלה העיר ונסללו רחובות רחבים וארוכים הרבה יותר, ודוקטור הרצל המסכן נדחק לקרן זווית. הרחוב המכובד שלו [...] הוא עלוב למדי, [...], אנשים שעשו הרבה פחות למען הארץ יש להם רחובות יפים הרבה יותר, אפילו גנראל סמאטס, שהיה בסך הכול ראש ממשלה דרום־אפריקאי. לכל עיר ועדת־שמות ולכל ועדת־שמות רשימה ארוכה־ארוכה של נכבדים שהלכו לעולמם ושמגיע להם רחוב משלהם, ואם לא רחוב הרי רחובצ'יק קטן, ולכל הפחות סמטה־

ביומן הרשת "בוב ובובה" סיפרתי על הבובות הארץ ישראליות שהיו גיבורות ספרי ילדותי. על הבובה זיוה (1957) לא סיפרתי משום־מה... את הספר הגה...