אוטה וליש, שנות השלושים, ארץ חפץ, יד יצחק בן־צבי אבא שלי אהב בננות, ובקיבוץ גבת – שם חי רוב חייו לא גידלו בננות. כשהיה נוסע לבקר את בני משפחתנו שהתגוררו בכפר רופין ובאשדות יעקב מאוחד, קיבוצים שבהם ענף הבננות היה ענף מרכזי, היו מכינים לקראת ביקורו אשכול בננות, והוא היה נהנה ואוכל. הרבה. גם אני אוהבת בננות, כנראה בגלל החומצה האמינית מסוג טריפטופן, שהיא מכילה ושאותה הגוף ממיר לסרוטונין – "כמיקל האושר" המביא עלינו תחושת רוגע ושלווה. מאז ומתמיד כשחשבתי על תנובת הארץ ועל גידוליה, ע