כבר כמעט שלוש שנים אנו חיים באווירה של מתח ולחץ, בחוסר שקט ובאי ודאוּת. ואני נאחזת ביום יום, ממשיכה לצאת מן הבית, להתרחק מן המקלדת, להיפגש עם חברות וחברים ולגלות את הסודות הספונים במרחב הציבורי. באחת התקופות שבהם הועלתה רמת הכוננות ונצטווינו לשהות בקרבת מרחבים מוגנים, חבריי ואני רצינו להיפגש והמקום הסביר ביותר לכך היה... קניון מלחה. בימי שגרה אינני אוהבת לבלות בקניון, אבל באותם ימים יכולנו לשבת שם בבטחה, להתרווח בבית קפה בסמוך למרחב מוגן. התיישבנו בסניף של רשת קפה נאמן ושוחחנ