שנה חדשה בפתח – שנת תשפ"ה. כמעט שנה חלפה מאז 7 באוקטובר והמילים עדיין מתקשות להתחבר זו לזו כדי לבטא את תחושותיי. ואם אני מנסה לנסח את המערבולת שגועשת בקרבי, הרי אלה חוסר בהירות, חוסר היגיון, חוסר שליטה, חוסר הבנה ואולי גם, אם אני מוכנה להיכנע לרגש הזה, חוסר תקווה. ובכל זאת אני מחליטה לכתוב, לחפש את הבהירות, ההיגיון וההבנה במה שבנינו בארץ הזאת, בחברה הישראלית החזקה רבת הגוונים, המסורות והמנהגים. בַּמִּקְלַחַת בַּמִּקְלַחַת מִתְקַלְּחִים כֻּלָּם בְּיַחַד גַּם גָּדוֹל וְגַם קָטָ

והפעם אספר איך בעקבות יומן הרשת שעסק ב"נחש הנחושת" – שם תיארתי את בתי הנחושת שהוקמו בארץ, הצטבר אצלי עוד מידע עליהם והגעתי אל סיפורו של...