שְׂדֵה שְׂעוֹרִים תַּמָּה, זֵר חַג עוֹטֶרֶת, שֶׁפַע יְבוּל וּבְרָכָה – כתב מתתיהו שלם בשירו "שיבולת בשדה", ואותו זר קיבל את פניי הבוקר, לקראת חג השבועות, במשעול המוליך אל הכניסה לגן הבוטני בגבעת רם בירושלים. טליה בתי צילמה; מלאו אסמינו בר ויקבינו יין, בתינו הומים, הומים מתינוקות ובהמתנו פורָה – מה עוד תבקשי מאיתנו מכורה, ואין, ואין עדיין? השיר "מלאו אסמינו בר" שימש במשך כמה שנים נעימון (רינגטון) בטלפון הנייד שלי. אהבתי אותו מילדותי. אולי בגלל האופי המתפרץ, העליז והאופטימי שלו