מדי פעם בפעם אני מהרהרת בשאלה מה חשים צאצאיהם של אנשי ציבור, אנשים שזכו להכרה בציבור בשל פועלם, ידוענים; האם הם שמחים וגאים בייחוסם והולכים בדרך שסללו להם אבותיהם או אימהותיהם או שמא הם מנסים להיבדל מהוריהם וללכת בדרך שונה לחלוטין. פגשתי רבים כאלה, וכל אחד פילס לו דרך משלו; בכתיבת הביוגרפיה של ד"ר אהרן מאיר מזיא "חמש עטרות" עבדתי עם ניניו אורני ומירון איזקסון – אורני עורך דין ומירון אף הוא עורך דין העוסק כבר שנים בכתיבת שירה ופרוזה. שניהם חזרו וציינו שהד"ר מזיא – סבא רבא שלהם

מעולם לא למדתי אומנות, אבל מבטן אימי שאפתי את האהבה לאסתטיקה, להרמוניה חזותית, ולכן כפי שבוודאי כבר שמתם לב, אני נוטה לעסוק לא מעט...

En français 1, רוני סומק על הבלטות של מגרש הכדורסל בבית הספר העממי למדתי צרפתית. שלמה בָּנִיטָה, המורה להתעמלות, נולד במרוקו וזה הספיק...

ומה בדבר Poupée? הן לזה לא תמצא שֵׁם. בובה [...] על משקל "דובה" מ"דוב". ובכן, ל־Poupée בלשון זכר נקרא "בוב?" איתמר בן־אב"י, "עם שחר...